סיכוני קרינה לציבור ולעובדים מקרינה סביבתית טבעית
הקדמה: האדם נחשף לקרינה רדיואקטיבית טבעית ומלאכותית באזורי העולם השונים ברמות האופיניות לסוג הקרקע, למבנה המורפולוגי, לגיאולוגיה לגובה וכו’. החומרים הרדיואקטיביים הטבעיים- הרדיונוקלידים, הינם: אורניום-238 , תוריום-232 , אשלגן-40 . רכוז הרדיונוקלידים משתנה בהתאם לסוג הקרקע. הפוספטים “עשירים” יחסית באורניום. בקרקע רגילה רכוז האורניום הינו 2-3 חלקים למיליון ואילו בפוספט ריכוזו 100-150 חלקים למיליון.…
לפרטים נוספיםמודלים וגישות לחישוב הסיכוי לסיבתיות
מודלים וגישות לחישוב הסיכוי לסיבתיות-PROBABILITY OF CAUSATION (POC) א. מחקרים וסקרים אפידימיולוגיים הם מקור חשוב ביותר להוכחת הקשר בין חשיפה לקרינה מייננת ועליה בשכיחות התחלואה בסוגי סרטן ספציפיים בקרב האוכלוסיה שנחשפה. המחקרים האלה מספקים גם נתונים ממשיים, המאפשרים לאמת מודלים תיאורטיים ולבצע חישובים, ישירים ועקיפים, המובילים בסופו של דבר להערכה כמותית של הסיכון הסרטני…
לפרטים נוספיםחשיפת האוכלוסיה לקרינה אלקטרומגנטית בתדר רשת החשמל
שדות מגנטיים וחשמליים נוצרים כאשר קיימים זרמים חשמליים משתנים כגון: קווי מתח נמוך או גבוה, טרנספורמטורים, ציוד חשמלי תעשיתי וביתי וכו’. שדות אלה הנעים במרחב מהווים ” שדה אלקטרומגנטי ” . השדה האלקטרומגנטי המתפשט כגל במרחב, מאופיין ע”י אורך גל ותדירות האופיניים לתחום. התדר של רשת החשמל בישראל הינו 50 הרץ. תדר זה נמוך מאד…
לפרטים נוספיםהשפעות ביולוגיות של קרינה אלקטרומגנטית
השפעה ביולוגית קיימת כאשר גירוי מסוים גורם לשינוי במערכת ביולוגית. סיכון בריאותי מוגדר כשינוי במערכת ביולוגית הגורם להפרעה בבריאותו של יצור חי או של צאצאיו. קיימים דיווחים רבים בספרות המדעית הדנים בהשפעות הביולוגיות האפשריות של חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית . באסופת המאמרים המצורפת ניתן למצוא סימוכין לקשר מבוסס בין חשיפה לקרינה אלקטרומגנטית ברמות שאינן גבוהות במיוחד,…
לפרטים נוספיםהמסגרת הרגורגולטורית למניעת חשיפה משדות מגנטיים
המסגרת הרגולטורית : חוק, תקן המלצות הנחיות. בהתאם ל” תקנות הרוקחים ” , המשרד לאיכות הסביבה הינו בעל הסמכות הסטטוטורית לפקח על נושא הקרינה בישראל . החוק מיושן –1980 ומכוון בעיקר לבקרה ופיקוח על מקורות קרינה מייננת. בהעדר חוק קרינה בלתי מייננת , החליט הממונה על הקרינה במשרד איה”ס בספטמבר 2001 להנחית את הסף…
לפרטים נוספיםהמדיניות בנוגע לחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית
1. עלייה במודעות בעולם ובארץ. בשנים האחרונות החלה להתעורר בקרב הציבור דאגה לגבי אפשרות של פגיעה בבריאות כתוצאה מחשיפה לשדות חשמליים ומגנטיים, במיוחד בתחום התדרים הנמוכים (ELF). חשש זה כפי שבא לידי ביטוי חדשות לבקרים במסגרת תפקידי, מושרש באוכלוסייה בכלל ובציבור רוכשי דירות בפרט. כאמור לעיל, בעשור האחרון, נערכו מחקרים רבים בתחום זה, במטרה לזהות…
לפרטים נוספיםLay and Singh Magnetic
Magnetic-Field-Induced DNA Strand Breaks in Brain Cells of the Rat Henry Lai and Narendra P. Singh Bioelectromagnetics Research Laboratory, Department of Bioengineering, University of Washington, Seattle, Washington, USA AbstractIn previous research, we found that rats acutely (2 hr) exposed to a 60-Hz sinusoidal magnetic field at intensities of 0.1-0.5 millitesla (mT) showed increases in…
לפרטים נוספיםחוות דעת רדיולוגית – חוות דעת מומחה
דוגמה לחוות דעת מומחה – בדיקת קרינה שם המומחה : ד”ר אהוד נאמן ת.ז. כתובתו : רח’ אלכסנדר פן 6ב’ תל – אביב. נתבקשתי ע”י חברה לחיפושי נפט, להכין חוות דעת מקצועית בעניין סיכוני קרינה רדיואקטיבית בקידוח באזור מודיעין , ובעניין בדיקות הקרינה הנדרשות במהלך השוטף של הקידוח ובדיגמות מוצקות ונוזליות שילקחו לבדיקות במעבדה לספקטרומטריה…
לפרטים נוספיםחשיפה לשדה מגנטי ונזקים ביולוגים ורמות סף
מסמך עמדה מיקצועית : הערכת סיכונים קרינה לא מייננת 06/04/2012 ד”ר אהוד נאמן חשיפה לשדה מגנטי כבסיס אפשרי לנזקים ביולוגים ורמות סף למניעתם. 1. המסמכים הרלבנטיים לגבי הערכות סיכונים של עובדים בפרט והציבור בכלל : א. חוק הקרינה הבלתי מייננת – 2006. ב. המלצות ועדת מומחים לענין שדות מגנטיים מרשת החשמל -2005. 2. המשרד להגנת…
לפרטים נוספיםתמצית המחקרים בתחום – בדיקת קרינה
המכון הלאומי האמריקאי למדעים בנושאי בריאות ואיכות הסביבה (NIEHS) קבע ב-1998 כי שדות מגנטיים בתדר ELF יוגדרו כ”גורם מסרטן אפשרי בבני אדם”. ההגדרה על פי IARC ל”גורם מסרטן אפשרי בבני אדם” הינה: גורם שיש לגביו הוכחות מספיקות כי הוא מחולל סרטן בחיות, ואין הוכחה לגבי בני אדם. שני מחקרים אפידימילוגיים עדכניים השפיעו על ההערכה של…
לפרטים נוספיםתקנים והנחיות -בדיקות קרינה
התקן הבינלאומי שאימץ המשרד לאיכות הסביבה הינו המלצות ICNIRP, שהן המחמירות ביותר בעולם המערבי. מדינות מערביות אחדות כמו איטליה ושווייץ החליטו להחמיר יותר וקבעו סף חשיפה של 10 וכן 4 מיליגאוס במקום הסף של 1,000 מיליגאוס. ההנחיות החדשות של המשרד לאיכות הסביבה קובעות סף חשיפה סביבתי לקרינה אלקטרומגנטית שערכו 10% מסף החשיפה של ICNIRP. הסף…
לפרטים נוספיםסוגי קרינה אלקטרומגנטית
בהתייחסות לסיכונים אפשריים ניתן להפריד בין חשיפה קבועה לשדות אלקטרומגנטיים בתחום ה-ELF, הכוללת בעיקר חשיפה לרשת החשמל ולקווי מתח, לבין חשיפה זמנית לשדות אלקטרומגנטיים בתחום הנ”ל, הכוללת חשיפה למכשירים הפולטים קרינה בתחום תדר זה. חשיפה קבועה הינה חשיפה מתמשכת של 24-12 שעות בכל יום לשדות מגנטיים הנפלטים מרשת החשמל. המאפיין העיקרי הוא חשיפה מתמשכת לרמה…
לפרטים נוספיםרקע – בדיקת קרינה
שדות מגנטיים וחשמליים נוצרים כאשר קיימים זרמים חשמליים כגון: קווי מתח נמוך או גבוה, טרנספורמטורים, ציוד חשמלי תעשייתי וביתי וכו’. שדות אלה הנעים במרחב מהווים שדה אלקטרומגנטי. השדה האלקטרומגנטי המתפשט כגל במרחב מאופיין על ידי אורך גל ותדירות האופייניים לתחום. התדר של רשת החשמל בישראל הינו 50 הרץ. תדר זה הינו נמוך מאוד בהשוואה למכלול…
לפרטים נוספים