סיכון בריאותי לחשיפת ראדון
המסגרת הרגולטורית : חוק, תקן המלצות הנחיות.
בהתאם ל” תקנות הרוקחים ” , המשרד לאיכות הסביבה הינו בעל הסמכות הסטטוטורית לפקח על נושא הקרינה בישראל . החוק מיושן –1980 ומכוון בעיקר לבקרה ופיקוח על מקורות קרינה מייננת. בהעדר חוק קרינה בלתי מייננת , החליט הממונה על הקרינה במשרד איה”ס בספטמבר 2001 להנחית את הסף של האירגון הבנלאומי ICNIRP המסונף לארגון הבריאות העולמי WHO
מ-1000 mG ל- 10 mG . ההנחיות יצרו מצב חדש בהתיחסות הציבורית לסיכונים אפשריים
משנאים,קווי מתח גבוה ולוחות חשמל.
העובדה שבכל בית קיימות מערכות חשמליות כגון- מייבש שער,מכונת גילוח חשמלית אדפטורים למערכות אלקטרוניות וכו’, המחישה את תחושת הסכנה הפוטנציאלית משדות מגנטיים שמקורם מחוץ לבית ובתוכו.
המדיניות של ארגון הבריאות העולמי בתחום מניעת סיכונים ממקורות ELF מיוצגת במסמך עדכני
MicroWave News מ-02.11.04 ובמסמכים קודמים של האירגון המפרסם את תמונת המצב ב-
Fact sheet [16] [17] . בהסתמך על הפירסומים של ICNIRP הסף לחשיפה אקוטית של שדות מגנטיים הינו- 1000 mG , אולם, לא נקבע סף למניעת חשיפה ממושכת Chronic Exposure.
במסגרת המדיניות ל”זהירות מונעת” וההמלצה של אירגון הסרטן הבינלאומי-IARC , קבע המשרד לאיה”ס באמצעות הממונה על הקרינה סף לציבור של 2 מיליגאוס לשהיה של 24 שעות.
קביעת אירגון הסרטן הבינלאומי [16] כי סיכוני ELF הינם ברמה של :Possible Human Carcenogenic וההמלצה לפעול בהתאם לעקרון הזהירות המונעת ועובדת קיומם של מאות ואלפי
מחקרים ברובם אפידימיולוגיים, צימצמה את טווח אי הוודאות והובילה את הממונה על הקרינה
במשרד איה”ס לפעול להורדת הסף של אירגון הבריאות העולמי לכדי 1% .
מאמרים נוספים:
