הסיכון בחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית

1.רקע מדעי.
א) שדות מגנטיים וחשמליים נוצרים כאשר קיימים זרמים חשמליים משתנים כגון: קווי מתח נמוך או גבוה, טרנספורמטורים, ציוד חשמלי תעשיתי וביתי וכו’.
ב) שדות אלה הנעים במרחב מהווים “שדה אלקטרו-מגנטי”. השדה האלקטרו-מגנטי המתפשט כגל במרחב, מאופיין ע”י אורך גל ותדירות האופייניים לתחום. תדר נמוך מאופיין גם על ידי אורך גל גדול, המהווה מקור לשדות אלקטרו-מגנטיים.

 

2. תחנת טרנספורמציה שכונתית הינה מתחם, המכיל בתוכו שנאי מתח חשמלי שמוצבים על ידי חברת החשמל ומצויים בשליטתה. תפקיד השנאים הוא וויסות המתח החשמלי הגבוה שזורם בקווי המתח הראשיים לרמת שימוש ביתי. במסגרת פעילות השנאי, נפלטת ממנו קרינה אלקטרו-מגנטית, הגורמת לתהליכים ביולוגיים חריגים לאדם החשוף לה במרחק העולה כדי קרבה מסוכנת.

3. הסיכונים הכלליים הנובעים מחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית.

א) כל אדם נחשף בחיי היום יום במידה זו או אחרת, לשדות אלקטרו – מגנטיים, הנובעים ממקורות טבעיים או מלאכותיים, ובתדרים שונים.

ב) בשנים האחרונות, החשיפה לקרינה אלקטרו-מגנטית בתחומי התדר השונים, הולכת וגדלה במידה רבה, כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית המואצת ומכניסת מכשור חשמלי ואלקטרוני חדיש לשוק.

ג) התדר של רשת החשמל בישראל הינו 50 הרץ. תדר זה נמוך מאד בהשוואה למכלול התדרים בספקטרום האלקטרומגנטי. התדר הנמוך חושף את האדם המצוי בקרבתו לקרינה אלקטרו-מגנטית בתדר הרשת.

ד) מחקרים אפידימיולוגיים מראים, כי קיים גידול באירועי סרטן באוכלוסייה שנחשפה לשדות אלקטרו-מגנטיים מקווי מתח גבוה. ממחקרים אלה עולה, כי החשיפה לשדות אלקטרו-מגנטיים משרה זרמים חלשים בתוך הגוף, אשר מבצעים אינטראקציה עם התאים וסביבתם, וכך מעוררים בגוף תהליכים חריגים (ראה נספח ¬¬____, המצורפים לחוות דעת זו).[31] [32] [33].

ה) קיימים מאמרים רבים של הקהילייה המדעית, המבססים את הקשר בין תחלואה כגון סרטן – לוקמיה אצל ילדים ושאר אפקטים ביולוגיים הפוגעים בבריאות גוף האדם ועלולים לגרום לסוגים שונים של סרטן, לבין חשיפה לשדות חשמליים ומגנטיים במיוחד בתחום התדרים הנמוכים – ELF. זאת, אף ברמות קרינה שאינן גבוהות במיוחד ומצויות מתחת להמלצות של המשרד לאיכות הסביבה.

ו) ההגדרה על פי הוועדה הבינלאומית בנושא הסרטן (IARC -International Agency For Research On Cancer ) לגורם מסרטן אפשרי בבני אדם, הינה: “גורם שיש לגביו הוכחות מספיקות כי הוא מחולל סרטן בחיות ואין הוכחה לגבי בני אדם”.

ז) כך, למשל, בניסויים על חיות מעבדה, דווח על מגוון רחב של אפקטים ביולוגיים שנוצרו באמצעות חשיפה לשדות אלקטרו-מגנטיים [24] [25] [26].

ח) התקדמות נוספת לביסוס הטיעונים על קשר אפשרי בין שדה מגנטי ברמה נמוכה (כ- 4 מיליגאוס) ואפקטים בריאותיים, מיוצגת במחקר המציע מנגנון ביופיזי [32] המסביר באופן תאורטי את התופעה .

ט) שני מחקרים אפידימיולוגיים עדכניים – “מחקר קליפורניה” ו”המחקר השבדי” השפיעו באורח ניכר על ארגון IARC בהערכתו את גודל הנזק הבריאותי שעלול להיווצר והדרכים למניעתו. מחקרים אלו טענו כי באוכלוסיה החשופה לשדות מגנטיים לאורך זמן ברמה של 3-4 מיליגאוס, אובחנה עליה של פי שניים בתחלואת ילדים בלוקמיה לעומת אוכלוסיה שהייתה חשופה לשדות ברמה נמוכה יותר.

י) תחום המחקר על ההשפעה האלקטרו-מגנטית בתדר 50 הרץ על בריאות הציבור (התדר של רשת החשמל בישראל), ממשיך להיבחן במכוני מחקר רבים בעולם על מנת לקבוע מסקנות קונקרטיות בנוגע למידת הסיכון אליה חשוף הציבור מידי יום ביומו.

יא) מחקרים עדכניים ביותר מצביעים על כך ששדה מגנטי שמקורו בפעולת שנאי כגון זה המספק את צרכיי בנייני מגורים, מהווה גורם מהותי בהתפתחות מחלת הסרטן.

יב) המסקנה היא אינה חד משמעית אך המגמה ברורה לחלוטין – מחקרים ומאמרים מדעיים רבים מראים כי קיים סיכון מוגבר ללקות בסרטן, בייחוד בקרב ילדים, ולסבול מליקויים בריאותיים חמורים אחרים כתוצאה מחשיפה יומיומית לשדות אלקטרו-מגנטיים ברמות נמוכות.

הסיכון בחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית ELF  – שדות מגנטיים

1.          רקע מדעי.

שדות מגנטיים וחשמליים נוצרים כאשר קיימים זרמים חשמליים משתנים כגון: קווי מתח נמוך או גבוה, טרנספורמטורים, ציוד חשמלי תעשיתי וביתי וכו’.

שדות אלה הנעים במרחב מהווים “שדה אלקטרו-מגנטי”. השדה האלקטרו-מגנטי המתפשט כגל במרחב, מאופיין ע”י אורך גל ותדירות האופייניים לתחום. תדר נמוך מאופיין גם על ידי אורך גל גדול, המהווה מקור לשדות אלקטרו-מגנטיים. בפועל, בתחום התדר 50 הרץ התופעה הפיסיקלית במרחב הינה : שדה מגנטי.

 

• כל אדם נחשף בחיי היום יום במידה זו או אחרת לשדות אלקטרו – מגנטיים, הנובעים ממקורות טבעיים או מלאכותיים ובתדרים שונים.
• בשנים האחרונות, החשיפה לקרינה אלקטרו-מגנטית בתחומי התדר השונים, הולכת וגדלה במידה רבה, כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית המואצת ומכניסת מכשור חשמלי ואלקטרוני חדיש לשוק.
• התדר של רשת החשמל בישראל הינו 50 הרץ. תדר זה, נמוך מאד בהשוואה למכלול התדרים בספקטרום האלקטרומגנטי. התדר הנמוך חושף את האדם המצוי בקרבתו לקרינה אלקטרו-מגנטית בתדר הרשת- שדה מגנטי.
• מחקרים אפימידיולוגים מראים, כי קיים גידול באירועי סרטן באוכלוסייה שנחשפה לשדות אלקטרו-מגנטיים מקווי מתח גבוה. ממחקרים אלה עולה, כי החשיפה לשדות אלקטרו-מגנטיים משרה זרמים חלשים בתוך הגוף, אשר מבצעים אינטראקציה עם התאים וסביבתם, וכך מעוררים בגוף תהליכים חריגים .
• קיימים מאמרים רבים של הקהילייה המדעית, המבססים את הקשר בין תחלואה כגון סרטן – לוקמיה אצל ילדים ושאר אפקטים ביולוגיים הפוגעים בבריאות גוף האדם ועלולים לגרום לסוגים שונים של סרטן, לבין חשיפה לשדות חשמליים ומגנטיים במיוחד בתחום התדרים הנמוכים – ELF. זאת, אף ברמות קרינה שאינן גבוהות במיוחד ומצויות מתחת להמלצות של המשרד להגנת הסביבה.
• ההגדרה על פי הוועדה הבינלאומית בנושא הסרטן (IARC -International Agency For Research On Cancer ) לגורם מסרטן אפשרי בבני אדם, הינה: “גורם שיש לגביו הוכחות מספיקות כי הוא מחולל סרטן בחיות ואין הוכחה לגבי בני אדם”.
• כך, למשל, בניסויים על חיות מעבדה, דווח על מגוון רחב של אפקטים ביולוגיים שנוצרו באמצעות חשיפה לשדות אלקטרו-מגנטיים
• התקדמות נוספת לביסוס הטיעונים על קשר אפשרי בין שדה מגנטי ברמה נמוכה (כ- 2 מיליגאוס) ואפקטים בריאותיים, מיוצגת במחקר המציע מנגנון ביופיזי [12] המסביר באופן תיאורטי את התופעה.

2. שני מחקרים אפימידיולוגים עדכניים – “מחקר קליפורניה” ו”המחקר השבדי” השפיעו באורח ניכר על ארגון IARC בהערכתו את גודל הנזק הבריאותי שעלול להיווצר והדרכים למניעתו. מחקרים אלו טענו, כי באוכלוסיה החשופה לשדות מגנטיים לאורך זמן ברמה של 3-4 מיליגאוס, אובחנה עליה של פי שניים בתחלואת ילדים בלוקמיה לעומת אוכלוסיה שהייתה חשופה לשדות ברמה נמוכה יותר.

 

3. תחום המחקר על ההשפעה האלקטרו-מגנטית בתדר 50 הרץ על בריאות הציבור (התדר של רשת החשמל בישראל), ממשיך להיבחן במכוני מחקר רבים בעולם על מנת לקבוע מסקנות קונקרטיות בנוגע למידת הסיכון אליה חשוף הציבור מידי יום ביומו.
4. מחקרים עדכניים ביותר מצביעים על כך, ששדה מגנטי שמקורו בפעולת לוח חשמל כגון זה המספק את צרכיי בנייני מגורים ומפעלים, מהווה גורם מהותי בהתפתחות מחלת הסרטן ומסווג לכן בקבוצת סיכון B 2 –Possible human carzenogeny על ידי ארגון הבריאות הבינלאומי- WHO .
5. המגמה ברורה לחלוטין – מחקרים ומאמרים מדעיים רבים מראים כי קיים סיכון מוגבר ללקות בסרטן, בייחוד בקרב ילדים, ולסבול מליקויים בריאותיים חמורים אחרים כתוצאה מחשיפה יומיומית לשדות אלקטרו-מגנטיים –שדות מגנטיים, ברמות נמוכות.

 

 

ג. המדיניות בנוגע לחשיפה לקרינה אלקטרומגנטית

1. עלייה במודעות בעולם ובארץ :

 

 

א.בשנים האחרונות החלה להתעורר בקרב הציבור דאגה לגבי אפשרות של פגיעה בבריאות כתוצאה מחשיפה לשדות חשמליים ומגנטיים, במיוחד בתחום התדרים הנמוכים (ELF). חשש זה כפי שבא לידי ביטוי חדשות לבקרים, מושרש באוכלוסייה בכלל ובציבור רוכשי דירות בפרט. כאמור לעיל, בעשור האחרון, נערכו מחקרים רבים בתחום זה, במטרה לזהות ולהגדיר את ההשפעות הבריאותיות כתוצאה משימוש בטכנולוגיה זו, ונקיטת צעדי מניעה ובטיחות נאותים, במידת הצורך

ב.ההמלצות של הארגון ICNIRP  ( 1000 מיליגאוס) מתייחסות לחשיפה “אקוטית” שמשמעותה קיום אינטראקציה בפרק זמן קצר כך שהסיכוי להתרחשות תהליך ביולוגי מזיק הינו קטן. הסף שנקבע על ידי המשרד להג”ס, מתייחס לחשיפה “כרונית” ממושכת . במקרה זה יש סיכוי רב שהתהליכים הביולוגיים המזיקים אכן יתרחשו.

 

2. המסגרת הנורמטיבית.

א.תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש”ם-1980 מסמיכות את המשרד להגנת הסביבה לפקח על כל נושא הקרינה במדינת ישראל.

ב.התקנות הן מיושנות, מכוונות בעיקר לבקרה ופיקוח על מקורות קרינה מייננת ואינן עומדות במבחן המציאות לאור ההתפתחות המדעית הבינלאומית הענפה בנושא הקרינה.

ג.המשרד להגנת הסביבה ייזם בשנת 2005 חוק קרינה בלתי מייננת, לעניין רמת הקרינה המותרת. הוחלט להפחית את הסף של הארגון הבינלאומי להגנה מקרינה בלתי מייננת (International Committee Of Non Ionizing Radiation Protection – ICNIRP) המסונף לארגון הבריאות העולמי (WHO)  ל- 4  מיליגאוס למשך 24 שעות חשיפה.

ד. הנחיות אלה יצרו מציאות חדשה בהתייחסות הציבורית לסיכונים אפשריים משנאים, קווי מתח גבוה ולוחות חשמל.

 

3. מדיניות מונעת:

א.כאמור, קיימות עדויות מדעיות רבות בדבר סיכונים בריאותיים מובהקים ואפקטים מזיקים אחרים, הנגרמים כתוצאה מהיחשפות לשדות אלקטרו-מגנטיים ברמות נמוכות (ELF)-שדות מגנטיים.  המדיניות של ארגון הבריאות העולמי בתחום מניעת סיכונים ממקורות ELF פורסמה בירחון מדעי – אינפורמטיבי חדש מיום 2.11.04 (MicroWave News) ובמסמכים קודמים של הארגון – נייר עמדה הקובע תמונת מצב מדעית עדכנית.

ב.המלצותיה החד משמעיות של הקהילייה המדעית הבינלאומית וארגון הבריאות העולמי (World Health Organization – WHO) הן, כי כעת, עד לקביעת מסמרות חלוטות בנושא, ובהיעדר מחקרים השוללים קיום סיכונים בריאותיים, המדיניות המחקרית היא, כי יש לנהוג בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת. כלומר, יש לנהוג על פי הנחיות הקהילייה המדעית אודות הסיכון הבריאותי כאילו היה נכון, ולשאוף כל העת לקראת הפחתת חשיפת האדם לשדות אלקטרו-מגנטיים/שדות מגנטיים, ברמות נמוכות (כדוגמת זו הנוצרת מפעולת לוחות חשמל ושנאים בתחנות טרנספורמציה וקווי מתח עליון/על).