סיכון בריאותי לחשיפת ראדון
מודלים וגישות לחישוב הסיכוי לסיבתיות-PROBABILITY OF CAUSATION (POC)
א. מחקרים וסקרים אפידימיולוגיים הם מקור חשוב ביותר להוכחת הקשר בין חשיפה לקרינה מייננת ועליה בשכיחות התחלואה בסוגי סרטן ספציפיים בקרב האוכלוסיה שנחשפה. המחקרים האלה מספקים גם נתונים ממשיים, המאפשרים לאמת מודלים תיאורטיים ולבצע חישובים, ישירים ועקיפים, המובילים בסופו של דבר להערכה כמותית של הסיכון הסרטני הנגרם על ידי החשיפה לקרינה.
מספר אוכלוסיות שנחשפו לקרינה, מהן אוכלוסיות גדולות מאד ומהן מצוצמות, שמשו נושא למעקב מדוקדק ורב שנים. המטרה במעקבים אלה, הנמשכים גם כיום, היא לזהות את סוגי הסרטן הנגרמים על ידי חשיפה לקרינה מייננת ולאסוף נתונים על יחסי מנה-נזק ויחסי נזק-זמן לגבי סוגי הסרטן שביחס אליהם נמצא קשר מובהק לחשיפה.
רב המחקרים שתוצאותיהם מאפשרים הסקת מסקנות כמותיות על הסיכון הסרטני של חשיפה לקרינה מייננת מתייחסים לאוכלוסיות שנחשפו באירועים חד פעמיים ובקצבי מנה גבוהים יחסית, דהיינו בקצבי מנה הגבוהים מ-10 ראד לשעה. כמו כן, יש לציין שנכון לשנת 2000 לא נמצאו עדויות אפידימיולוגיות בעלות מובהקות סטטיסטית מספקת להשפעות סרטניות של קרינה מייננת בעלת LET נמוך מתחת ל-0.2
גריי(20 ראד).
המעקב אחרי אולוסיות שנחשפו באופן כרוני לקרינה מייננת בקצבי מנה נמוכים יותר הניב תוצאות פחות החלטיות הנתונות במחלוקת.
מנגנוני תיקון המשפיעים על הביטוי בפועל של ההשפעות הקרצנוגניות הפוטנציאליות, יכולים להיות הסיבה להבדל בין הנזקים הנגרמים בפועל, ברמת הריקמה הביולוגית, על ידי קרינה מייננת במנות גבוהות ובקצב מנה גבוה ובין הנזקים הנגרמים על ידי חשיפה למנות נמוכות.
ב. כל סוגי הסרטן הנגרמים על ידי קרינה מייננת מתרחשים גם באופן “טבעי” מסיבות תורשתיות, סיבות הקשורות באורח חיים או כתוצאה מחשיפה לגורם מסרטן תעסוקתי או סביבתי ספציפי.
לאחר שהסרטן הופיע בגוף האדם אין כל אפשרות קלינית להחליט אם הוא נגרם על ידי קרינה או שהוא חלק מ”התחלואה הטבעית” בסרטן או נגרם על ידי גורם אחר.
החוקרים מנסים למצוא את הקשר בין התחלואה והתמותה העודפת מסרטן בקרב אוכלוסיות שנחשפו לקרינה ובין הפרמטרים המתארים את מידת החשיפה, התנאים בהם התרחשה, סוג הקרינה, מינו וגילו של הנחשף במועד התרחשות החשיפה, משך הזמן שעבר מהחשיפה ועד התגלות המחלה ומשתנים נוספים. את הקשרים האלה מנסים לקבוע על ידי ניתוח הנתונים האפידימיולוגיים והתאמת נתונים אלה למודלים מתמטיים ונוסחאות המבוטאות במונחים של המשתנים האלה.
ג. גדלים ופרמטרים לאיפיון כמותי של הסיכון הסרטני:
הסיכון R
את הסיכוי או ההסתברות לחלןת במחלה מסוימת כתוצאה מסיבות “טבעיות” או לאחר חשיפה לגורם פיזיקלי או כימי, נוהגים לכנות במונח “סיכון”(RISK ).
הסיכון d) )R , בהקשר להשפעות הסרטניות של חשיפה לקרינה מייננת, מוגדר לפיכך כסיכוי שאדם הנחשף לקרינה מייננת במנה מסוימת (d ) יחלה באחד מסוגי הסרטן או בסרטן ספציפי במועד כלשהו לאחר חשיפה זו. כאשר (d ( R מוגדר כך הוא מקבל תמיד ערך מספרי בין 0 ל-1. הסיכון (d )R הוא הסיכון לאחר החשיפה, כלומר הוא כולל גם את הסיכוי של אותו אדם לחלות בסרטן מסיבות “טבעיות”, שאין להן קשר עם החשיפה הנידונה. כאשר קיימות רק הסיבות ה”טבעיות”, (d )R מקבל את הסימון
(0 )R .
הסיכון היחסי (d )RR .
הסיכון היחסי (relative risk ) – (d )RR , מוגדר כיחס בין הסיכוי (d )R , לסיכוי(0)R , שאותו אדם יחלה בסרטן מסיבות “טבעיות”,ללא קשר לחשיפתו. במקום להתייחס לכלל סוגי הסרטן אפשר לדבר על הסיכון היחסי (d )R גם בהקשר להסתברות היחסית לחלות בסרטן ספציפי כתוצאה מאותה חשיפה.
לכן:
(0)/(d )R =(d )RR (1 ).
הסיכון העודף (d )R E .
הסיכון העודף(excess risk ) – (d )ER , מוגדר כתוספת הסיכון לחלות בסרטן לאחר החשיפה לקרינה מייננת במנה d מעל לסיכוי לחלות באותה מחלה ללא החשיפה לקרינה. כיוון ש-(d )R הוא הסיכון הכולל של אדם שנחשף למנה d לחלות בסרטן, הרי
(d )ER + (0)R = (d)R (2 ).
מאמרים נוספים:
