סיכון בריאותי לחשיפת ראדון
חשיפת בני אדם לקרינה מייננת עלולה לגרום להם נזקים ביולוגיים, שהחשוב בהם הוא הגדלת הסיכוי לחלות במחלות ממאירות. מחקרים אפידימיולוגיים בקרב אוכלוסויות שנחשפו לקרינה מיננת כגון: ניצולי הירושימה ונגסקי, קבוצות חולים שנחשפו לקרינה מיננת כחלק מטיפול רפואי שקיבלו, כורים שהיו חשופים לריכוזים גבוהים של גז רדיואקטיבי ואחרים, הצביעו על קשר ברור בין רמת החשיפה והעליה בתחלואה ובתמותה מסרטן. סוגי הסרטן העיקריים לגביהם הוכח קשר זה מוצגים בטבלה – 1 להלן.
טבלה : 1
מקדם הסיכון למוות מסרטן ולפגמים גנטיים כתוצאה מחשיפה לקרינה מיננת במנות נמוכות ובקצב חשיפה נמוך.
הסיכוי לחלות בסרטן ממית (% ל-סיוורט)
| עובדים | אוכלוסיה כללית | הרקמה האיבר |
| 0.24 | 0.30 | שלפוחית השתן |
| 0.40 | 0.50 | מח העצם |
| 0.04 | 0.05 | מעטפת העצם |
| 0.16 | 0.20 | שדיים |
| 0.68 | 0.85 | המעי הגס |
| 0.12 | 0.15 | הכבד |
| 0.68 | 0.85 | הריאות |
| 0.24 | 0.30 | הושט |
| 0.08 | 0.10 | השחלות |
| 0.02 | 0.02 | העור |
| 0.88 | 1.10 | הקיבה |
| 0.06 | 0.08 | בלוטת התריס |
| 0.40 | 0.50 | שאר האיברים |
| 4.00 | 5.00 | סה”כ (חשיפת כל הגוף) |
| פגמים גנטיים | ||
| 0.60 | 1.00 | איברי המין |
טבלה-1 יכולה לשמש כבסיס להערכה מראש של אחוזי התמותה מסרטן, הצפויים בקרב אוכלוסיה מוגדרת הנחשפת למנת קרינה חד פעמית או גם להערכת קצב התמותה הצפויה באוכלוסיה כאשר היא נחשפת באופן כרוני במשך שנים רבות, לקרינה מיננת בקצב נמוך.
קרינה מיננת מעבדה לאנליזת גמא
ה”סיכון” הקרצינוגני של חשיפה לקרינה מיננת מוגדר כעליה בקצב התחלואה או התמותה מסרטן הנגרמת באוכלוסיה הנחשפת על ידי החשיפה לקרינה. אפשרות אחרת היא להגדיר ה”סיכון” כתוספת התחלואה המצטברת או כתוספת התמותה המצטברת באוכלוסיה הנידונה מהחשיפה ועד סוף חייה של האוכלוסיה.
ההערכות הכמותיות המקובלות כיום ביחס לסיכון הכמותי של חשיפה לקרינה מיננת בעבודה מבוססות בדרך כלל על המלצות של גופים בינלאומיים כגון ה- IAEA וה- ICRP. במספר קבוצות אוכלוסין שנחשפו למנות קרינה גבוהות (עשרות עד מאות ראד) ובקצב מנה גבוה (עשרות ראד לשעה ויותר) התגלתה תחלואה ותמותה גבוהה יותר ממחלות ממאירות ביחס לקבוצות בקורת דומות שלא נחשפו לקרינה. הקבוצות העיקריות בהן נצפתה תופעה זו הם ניצולי הירושימה וחולים שעברו הקרנות לצורך ריפוי.
החוקרים נחלקו בשאלה האם ניתן להסיק מתצפיות קיימות, שצפויה עליה בתחלואה בסרטן גם במנות נמוכות יותר ובאיזו מידה. לחישוב מקדם הסיכון במנות נמוכות על סמך התופעות שנצפו במנות גבוהות הוצעו שלושה מודלים- התבנית הליניארית, התבנית הליניארית ריבועית, והתבנית הריבועית. באופן כללי הביטוי המתמטי באוכלוסיה מסויימת כתוצאה מחשיפה למנת קרינה Rלסיכון כנגד המנה (מספר מקרי סרטן) מקבל את הצורה:
R = a0 + a1D + a2D²
כיוון שהסיכון הקרצנוגני בחשיפה למנות נמוכות מחושב מהממצאים הניסיוניים שנצפו במנות גבוהות ברור שמקדם הסיכון המחושב מהתבנית הריבועית יהיה נמוך בהרבה מהמקדם שיחושב מהתבנית הליניארית. חישוב הסיכון תוך שימוש בתבנית הליניארית ריבועית ייתן ככל הנראה רק סטיה מתונה מהסיכון האמיתי.
מאמרים נוספים:
